מה לעשות כשהילדים שלכם מתנגדים לפעילות גופנית?

לפעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער השלכות בריאותיות, גופניות, נפשיות, חברתיות וקוגניטיביות חיוביות, הבאות לידי ביטוי בטווח הקצר וגם בטווח הארוך יותר בבגרות.        


כולנו מכירים את המלצתם של אנשי המקצוע לעשות פעילות גופנית משום שהיא טובה לבריאות. אולם, האם אתם יודעים מהי למעשה פעילות גופנית? איזו מידת מאמץ יש להשקיע כדי שהיא תהיה אפקטיבית? ומה אפשר לעשות כשהילדים שלכם אינם מעוניינים להיות פעילים ומעדיפים לשבת מול המסכים כל היום?

פעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד מחיינו כבר מהשלבים המוקדמים מאוד בילדות ועד בכלל.יכולות התנועה הבסיסיות נטמעות בגיל הרך, והן אלו אשר בהמשך תאפשרנה לילדים להשתלב בפעילות הגופנית המורכבת יותר בבית הספר ובחייהם כבוגרים.בלי לשים לב ילדים מבצעים פעילות גופנית לאורך היום: אם זה בטיול עם הכלב, בעלייה במדרגות בקניון או בריצה לתחנת האוטובוס. למעשה כל פעולה שכרוכה בהוצאה אנרגטית ושבה מפעילים את שרירי השלד, נחשבת כפעילות גופנית. יש ילדים שנמצאים יותר בתנועה ויש כאלה שפחות, והסיבות לכך מגוונות, אבל חשוב שיהיו כמה שיותר פעילים, כיוון שפעילות גופנית רבה יותר משמעותה רווח בריאותי גדול יותר. הרווח הזה יבוא לידי ביטוי גם בטווח הקרוב, כאן ועכשיו, וגם בטווח הרחוק יותר בבגרות, כולל הזקנה.

ככל שילדיכם יהיו פעילים יותר בילדותם, כך גדל הסיכוי שהם ימשיכו ויהיו פעילים גם בבגרותם וייהנו מאיכות חיים טובה יותר המתבטאת בשיפור הדימוי העצמי והביטחון העצמי, בפיתוח קשרים וכישורים חברתיים ובהרגשה טובה רגשית ופיזית. כמו כן, פעילות גופנית עשויה להביא לשינויים התנהגותיים חיוביים אחרים כמו אימוץ תזונה נכונה ועוד. נוסף על כך, כיום כבר ידוע שמחלות רבות מקורן בסגנון החיים בגיל הצעיר, על כן פעילות גופנית בילדות חשובה גם לטיפול ולמניעת מחלות בהמשך, וכן להגנה מפני תרבות השפע ומפני התזונה הלקויה ואורח החיים היושבני האופייני מול המסכים.

פעילות גופנית היא סך כל הפעילות היום-יומית שאנחנו מבצעים, והיא כוללת גם את הכושר הגופני שהוא מכלול היכולות של האדם לבצע פעילות גופנית. כדי להיות בכושר גופני טוב ומעלה יש לבצע אימון גופני בעל עצימות מסוימת. אם האימון הגופני לא כולל את העצימות הנדרשת לא בהכרח יחול שיפור בכושר הגופני.כלומר, האימון הגופני הוא פעילות גופנית מתוכננת ומובנית שיש לה מטרה והיא מיועדת לשימור או לשיפור מרכיב כושר גופני אחד או יותר.אימון גופני משפר את היכולת הגופנית של המתאמנים ויש לו השפעה על מדדים שונים כמו: שיפור טווחי תנועה ותנועתיות בכלל, שיפור כוח השרירים, ירידה במשקל, השפעה חיובית על קשב וריכוז ועוד.

המלצות כלליות לפעילות גופנית ולכושר גופני בגיל הילדות

תפריט שבועי לפעילות גופנית מומלץ לבריאות ילדיכם על פי הגיל ועל פי שלב ההתפתחות הפיזית והרגשית שבו הם נמצאים.

המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO)

משך הפעילות המומלצת

דרגת הקושי

פעילות גופנית

שעה ביום מינימום (לא חובה ברציפות)

עצימות נמרצת בינונית (אדמומיות, הזעה)

כושר גופני

שעה ביום מינימום ושילוב של שלוש פעמים בשבוע פעילויות המחזקות את השרירים ואת העצמות

עצימות גבוהה (אדמומיות, הזעה, אי יכולת לדבר תוך כדי פעילות)

 

*אם אין אפשרות לשעה רצופה של פעילות גופנית, ניתן לחלק את הזמן לפרקים. לדוגמה: לפעמיים למשך 30 דקות או לשלוש פעמים למשך 20 דקות. רצוי גם לשלב פעילויות המחזקות את השרירים ואת העצמות לפחות שלוש פעמים בשבוע*.

כשהילדים מתנגדים לפעילות גופנית

על אף ההמלצות הללו בפועל ילדים רבים אינם פעילים מספיק.כמה פעמים ביקשתם מילדיכם לרדת לשחק עם חברים, לרכוב על אופנים, לבוא לטיול, ללכת לחוג ונתקלתם בסירוב ובתירוצים שונים ומגוונים כגון: "לא בא לי","אני עייף", "אני עסוקה", "כואב לי" (בעוד שלמשחק במחשב או לצפייה בטלוויזיה דווקא יש להם הרבה כוח וזמן...)? התנגדויות מסוג זה עלולות לגרום להורים רבים לחוש תסכול ולעיתים קרובות 'להרים ידיים' ולוותר לילדיהם כדי להימנע מעימותים או בשל חוסר ביטחון מה לומר ואיך להתנהג בנושא זה.

כדי להפחית את הרגשות הלא נעימים הללו חשוב לדעת שההתנגדות היא תגובה רגשית לקושי והיא שלב טבעי שמתרחש כאשר הילדים מרגישים שהם צריכים להסתגל למשהו שאינם רגילים אליו, או כאשר, מסיבות שונות, מתעוררים אצלם פחדים. כדאי להיות קשובים, סובלניים ומכילים ולא להתייחס להתנגדותם כהתנגדות אליכם באופן אישי.

מה הן הסיבות שבגללן ילדים לוקחים חלק בפעילות גופנית? כיף, שיפור כישורים ויכולות גופניות, השתייכות לקבוצה, הרגשת הצלחה, זכייה בהכרה של הסביבה, סיפוק, התרגשות ואתגר. לעומת זאת, הם מפסיקים להיות פעילים בגלל הסיבות ההפוכות, כמו: חוסר הנאה, חוסר הצלחה, שעמום, אובדן העניין וקושי חברתי. חששות עשויים לנבוע גם בשל פחד מכישלון, דימוי גוף נמוך וביטחון עצמי נמוך. גם פעילות גופנית אשר איננה בהלימה להתפתחות הילד או הילדה עלולה לגרום לתסכול ולנשירה מוקדמת.

כיצד להפחית התנגדויות לפעילות הגופנית?

מה אתם יכולים לעשות כשילדיכם מתנגדים לפעילות גופנית?

הצעד הראשון הוא להכיר בחשיבותה של הפעילות הגופנית ובהשפעתה החיובית המוכחת על הגוף ועל הנפש בכל מעגלי החיים. עליכם לקבל החלטה מודעת שיתרונותיה הרבים של הפעילות מצדיקים השקעת מאמץ מצדכם ומצד הילד/ה לשינוי המצב. והרי פעמים רבות כשהילדים שלנו מתקשים במקצוע כלשהו בבית הספר, אנו מזדרזים לתמוך בהם ועושים כל מאמץ לעזור להם. אנו מסייעים להם בעצמנו או בוחרים עבורם את אנשי המקצוע הטובים ביותר ואף משלמים על כך לא מעט כסף. אך משום מה כשהילדים אינם פעילים, התנהגות שפוגעת בבריאותם, אנו מקלים ראש בעניין. חשוב לזכור שהגוף שלנו הוא ה'כלי' הכי חשוב (והיחידי!) שיש לנו, ואנו צריכים לתחזק אותו לאורך שנים רבות כדי שנרגיש טוב גופנית ונפשית, כדי שנהיה מסוגלים לבצע פעולות בקלות וכדי שנהנה מתוחלת חיים ארוכה ומאיכות החיים הטובה ביותר האפשרית. הפעילות הגופנית היא אחד האמצעים העיקריים שבעזרתו נוכל לאפשר לילדינו את כל זה.

לאחר שהחלטתם לעזור לילדיכם להיות פעילים יותר בחיי היום-יום שלהם, יש פעולות רבות שאתם יכולים לעשות. הנה כמה רעיונות טובים שיתנו לכם השראה.

שמרו על תקשורת חיובית עם ילדיכם

על מנת לנטרל את רגשות ההתנגדות של הילדים, חשוב לקיים שיח המאפשר להם להביע את החששות שלהם ללא ביקורתיות ושיפוטיות. לדוגמה: "אני אשמח לשמוע מדוע את לא רוצה לרדת למטה", "האם יש משהו שמפריע לך שאני יכולה לעזור?". לאחר מכן, מומלץ לשקף את הנאמר ולחזור על הדברים כפי שהבנתם אותם, ולתת להם למצוא פתרון או לנסות  למצוא פתרון יחד. רק לאחר שניתן להם מקום לשתף ונעזור להם להגיע לפתרון - הם יהיו פנויים לפעילות עצמה.

הקפידו על "נאה דורש נאה מקיים" ותנו דוגמה אישית

כהורים אנחנו יכולים לשמש גורם מניע בעל השפעה רבה וביכולתנו לגרום לילדינו להיות פעילים יותר גם מחוץ לבית וגם בתוכו בראש ובראשונה באמצעות דוגמה אישית - עלינו להיות פעילים בעצמנו. חשוב שהילדים לא רק ישמעו על כך שאנו עושים פעילות, אלא גם יראו אותנו מבצעים אותה. ילדים נוטים לחקות את הוריהם וכשהם רואים אותנו מחכים לפעילות, נלהבים, מתארגנים, עומדים בזמנים ומתמידים - יש לכך השפעה גדולה עליהם גם מבחינה ערכית.

צרו סביבה משפחתית התומכת בפעילות גופנית קבועה ובתרבות פנאי פעילה

פנו זמן וקבעו זמנים קבועים לפעילות הגופנית -כאשר הזמנים ידועים מראש, קל יותר להתמיד כי יודעים שלא עושים שום דבר אחר בזמן זה.

שלבו את הפעילות הגופנית בחיי היום-יום- השתמשו כמה שיותר ברגליים וכמה שפחות בכלי הרכב, מקסימום מדרגות - מינימום מעליות.

עשו פעילות גופנית משותפת הורים וילדים - נצלו את חלון ההזדמנויות בגילאי הילדות שבהם הילדים עדיין מוכנים לעשות דברים יחד. בדרך כלל עד כיתה ה' (זה כמובן  אינדיבידואלי לכל ילד\ה) יש לילדים עניין רב לעשות דברים יחד, על כן אפשר לנצל זאת ולבצע פעילות גופנית משותפת: הליכה יחד, רכיבה על אופניים, ניקיון הבית, עבודה בגינה, שטיפת המכונית המשפחתית, מקומות שניתן בהם לקפוץ בטרמפולינה ועוד.

סוף שבוע- זמן מצוין לפעילות של כל המשפחה יחד. בערים השונות יש מגוון רחב של פעילויות וניתן להשתתף בצעדות ובטיולים.


מאת:
קרן שכטר (B.ED), בחינוך גופני, מאמנת כושר וריצה
ד"ר איתי זיו (Ph.D), מרצה במכללה האקדמית וינגייט
שתף את הדף