למה לנו סחר הוגן עכשיו

מאת: רן פרוגל

סחר הוגן בישראל

מלווין הוא ילד בן 12 מהונדורס. מלווין עובד כל יום 16 שעות בקטיף פולי קפה. הוא עזב את בית הספר כדי לעזור לאימו במטע, בעבודה פיזית שוחקת וקשה. אימו מוכרת את הקפה לסוחר קפה שמגיע לכפר, ומשלם עבור הפולים סכום זעום - מלווין ואימו עובדים יום-יום במטעי הקפה בשביל פחות מדולר ו90- סנט ליום, שמשאירים אותם מתחת לקו של עוני קיצוני, לפי הגדרת הבנק העולמי.
כאשר ראיינו את מלווין הוא שלח מסר נגד עבודת ילדים וכך אמר:"ילד שמפסיד את הילדות שלו, כאילו הפסיד את כל חייו"

 

 

 

 

מלווין אינו לבד; במקום ללכת לבית הספר רוב-רובם של הילדים, הנמצאים במצב של עבדות ילדים, עובדים במשקי חקלאות משפחתיים, בעקבות העוני הקשה של משפחתם. החקלאים הקטנים הופכים עניים יותר ויותר עקב מנגנוני הסחר הגלובליים, שבמסגרתם תאגידי ענק מנצלים את עמדת המיקוח שלהם מול יצרנים וחקלאים קטנים במדינות מתפתחות, ומורידים את מחיר הסחורות למחיר שלא מאפשר לחקלאים הקטנים להתפרנס בכבוד.

מה זה סחר הוגן?

סחר הוגן הוא תו הנמצא על גבי מוצרים ומבטיח שהחל מרמת חומר הגלם ועד התוצר הסופי, אותם מוצרים נעשו ללא ניצול של בני אדם או של הסביבה. אחד הקריטריונים לקבלת תו סחר הוגן הוא תשלום מחיר המאפשר לחקלאים חיים בכבוד ואפשרות לשלוח את ילדיהם לבית הספר. זהו מנגנון הנקרא מחיר מינימלי ומאפשר לחקלאים להיחלץ מהעוני ולתכנן את עתידם במידה מסוימת של ודאות.

נוסף על כך, תו הסחר ההוגן מבטיח שלאורך כל שרשרת האספקה נשמרו תנאי עבודה ראויים: כמובן, ללא עבדות ועבודת ילדים, אך גם הקפדה על שוויון מגדרי בין נשים לגברים, שמירה על נהלי בטיחות בעבודה ושכר מִחיה לכלל העובדים. בשנים האחרונות נוסף על המחיר המינימלי גם מנגנון של פרמיה. את הסכום הנוסף של הפרמיה החקלאים מקבלים לכפר או לקואופרטיב הקהילתי, והוא משמש לצרכים קהילתיים בלבד: למשל, בניית מוסדות לימוד, מרפאות, תשתיות נחוצות או התמודדות עם פגעי משבר האקלים.

סחר הוגן הוא חלק מההתמודדות עם משבר האקלים

חקלאים במדינות מתפתחות אשר עובדים עם ארגון סחר הוגן מקבלים כלים ומימון למעבר לדרכי ייצור מקיימות יותר.
לדוגמה: ארגון סחר הוגן העניק לכמה כפרים בעלי חוות קפה באתיופיה תנורי גז שהחליפו את תנורי הפחם, ששימשו אותם עד כה, ובכך סייעו להם להפחית באופן משמעותי את כמות הפליטות של גזי החממה בסביבת הכפרים. חקלאים במדינות מתפתחות הם האנשים הפגיעים ביותר לנזקי משבר האקלים כמו בצורות ושיטפונות, וארגון סחר הוגן מסייע להם בידע ובכלים שמאפשרים להם לשנות את הגידולים שלהם אם יש בכך צורך מבלי להגר, בעל כורחם, למדינה אחרת עבור פרנסה.

איך זה רלוונטי אלינו?

מוצרים רבים שאנחנו קונים הם תוצר של ניצול בני אדם או של ניצול הסביבה, מילדים במטעי קפה ועד עובדות בסדנאות יזע לתפירת בגדים. כאשר אנחנו מקפידים על רכישת מוצרי סחר הוגן, אנחנו מעבירים מסר לתאגידים הגדולים בישראל ובעולם והוא – "הציבור מעוניין שתעברו לדרכי ייצור שעומדות בקריטריונים של סחר הוגן". כשאנחנו רואים את סמל הסחר ההוגן על מוצר, אנחנו יכולים להיות בטוחים שהאנשים שעבדו קשה בשביל לייצר שוקולד, קפה או תה קיבלו תמורה הוגנת עבור עבודתם - מוצרים ללא ניצול. 

שתף את הדף