מאת: דניאלה בר-סלע, נטורופתית, N.D, עמותת 'תעצומות'
ילדים בררנים מעדיפים לאכול כל יום את אותם מאכלים, בדרך כלל מדובר במספר מצומצם של מאכלים, והם נמנעים ומסרבים להתנסות במאכלים חדשים שאינם מוכרים להם.
ילד בררן יתנגד בתוקף אם יניחו לו משהו לא מוכר בצלחת. הוא עלול לבכות, ובמקרים קיצוניים אף להקיא, אם בטעות נגעה טיפה מהאוכל הלא מוכר באוכל שאליו הוא רגיל. פעמים רבות הוא גם יסרב לאכול במסעדות או מחוץ לבית.
רוב הילדים סביב גיל שנתיים הם נאופובים = חוששים ממזון חדש. השכיחות של אכילה בררנית בקרב ילדים נעה בין 10 אחוזים ל-30 אחוזים.
חוסר חשיפה של הילד למאכלים חדשים בטענה שהוא לא אוהב את המאכל החדש או בשל חוסר נכונות להתמודד עם החשש שלו, עלולה להפוך את הילד לבררן.
מדוע יש לחשוש מתופעת הבררנות אצל ילדים?
הבררנות עלולה למנוע מהילד לאכול מזונות החיוניים להתפתחותו התקינה ולבניית הגוף. היא עלולה ליצור חוסר בוויטמינים, בחלבונים, בסיבים תזונתיים ועוד. ילדים בררנים יסבלו פעמים רבות מחוסרים תזונתיים, ויהיה צורך להשתמש בתוספי תזונה על מנת להשלים חוסרים אלה.
ילדים בררנים, בדרך כלל, יעדיפו מאכלים מעובדים ועתירי פחמימות (מזון מעובד מכיל יותר מלח, יותר סוכר ויותר שומן - טעמים עזים שהילד מעדיף) ויסבלו מעלייה במשקל ו/או מהאטה במדדי התפתחות וגדילה. לכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע, כדי למצוא דרכים להשלמת החוסרים התזונתיים לכל ילד באופן פרטני ולקבל כלים להתמודדות עם התופעה.
מה גורם לאכילה בררנית אצל ילדים?
דוגמה אישית – זהו הגורם המרכזי בתופעת האכילה הבררנית. הילדים רואים וקולטים את הנעשה סביבם כבר מגיל צעיר מאוד. ככל שנחשוף את הילדים לטעמים, לריחות ולמרקמים מגיל צעיר מאוד (הגיל שבו מתחילים להיחשף לאוכל מוצק) וככל שהם יראו את המזון המגוון שאוכלים בני המשפחה, כך יגדל הסיכוי שהם יהיו פתוחים לכל מזון – כמעט - שיוגש להם. זהו חלק משמעותי בהתמודדות עם התופעה ובמניעתה.
גנטיקה – מחקרים הוכיחו שהסיבה לבררנות לעיתים היא גנטית. אם האימא או האבא היו בררנים כילדים, הסיכוי של הילד להיות בררן גבוה יותר. ילדים ואף מבוגרים יכולים לחוש בטעם מר באכילת תרכובות צמחים או מאכלים מסוימים לעומת אחרים שלא חשים בטעם הזה.
סימפטום רגשי – ילדים יכולים לפתח בררנות גם כסימפטום נילווה לקושי רגשי, שאינו קשור במזון. במקרים אלו נמליץ לפנות לגורם מקצועי בתחום הטיפול הנפשי, שיוכל ללוות את הילד ואת הוריו בתהליך ההתמודדות וטיפול.
ויסות חושי – ילדים עם קושי בוויסות חושי עלולים לסבול מאכילה בררנית. הוויסות החושי יכול לבוא לידי ביטוי ברתיעה ממרקם האוכל, מטעמו, מריחו, מהטמפרטורה ולעיתים הוא מתבטא בצורך בגירוי חזק של טעמים (מאוד מתוק, מאוד מלוח וכד').
גורם משפחתי/סביבתי – ישנם מצבים שבהם הקונפליקט של הילד בנושא האוכל הוא חלק ממערכת היחסים במשפחה בכלל ועם ההורים בפרט. הילדים מושפעים מאוד ממגוון המזונות שהם פוגשים ושאליהם הם נחשפים בבית. בבתים שבהם ההורים ובני המשפחה אוכלים מספר מצומצם של מאכלים והילדים אינם נחשפים למגוון של טעמים, צבעים ומרקמים, בבתים כאלה נפגעות היכולת, הנכונות והפתיחות של הילד לנסות מאכלים אחרים.
כיצד נוכל לעזור לילדינו לשפר את הרגלי האכילה?
חשיפה קבועה של מגוון מאכלים – מומלץ להציע בארוחה ירקות, פירות ומאכלים חדשים. לא לוותר. גם כשהילד טועם ומתנגד, יש להמשיך להניח על השולחן ולהציע את המאכלים האלו. ילד צריך להיחשף לטעם חדש לפחות 15 פעמים עד שיקבל ואף יאהב אותו. לנו, כהורים, יש נטייה לא לחשוף את הילד ואפילו את התינוק לטעם שהוא דחה פעם או פעמיים.
יש לעודד הנאה מהאוכל על ידי דוגמה אישית ועידוד. לא לכעוס על הילד ולא לגרום למאבקי כוח סביב האוכל, כי אלה יובילו לתוצאה הפוכה ואפילו להקצנת הדחייה ועלולים להשפיע על היחס של הילד לאוכל בהמשך חייו.
תינוק שטועם לראשונה אוכל מוצק, יורק אותו לעיתים קרובות, כיוון שהמאכל חדש ולא מוכר וההתנסות חדשה. היריקה גורמת לעיתים להורים לחשוב שהוא לא אוהב את הטעם ולא לנסות לתת לו שוב את המאכל הזה.
כדאי לזכור שבדרך כלל כשהילד יטעם מאכל חדש בפעם הראשונה, הטעם יהיה חזק מדי ואולי מוזר וזה עלול להפריע לו. אסור לוותר. בלי לכעוס או להתווכח יש לחשוף אותו שוב ושוב לאותו מאכל. לפעמים אותו מאכל בצורת הגשה אחרת או בלוויית מאכלים אחרים ישנה את היחס של הילד.
בַשלו יחד – שתפו את הילדים בהכנת האוכל בהתאם לגילם. הפיכת ההכנה לפעילות חווייתית ומהנה תגדיל את הסיכוי שהילדים ירצו לטעום את המאכלים שהכינו. הפכו את האוכל לחוויה מעניינת מעולמו של הילד, צרו מהאוכל צורות של פרצוף, רכבת, אוטו או אונייה, צרו צלחת צבעונית ושמחה מירקות או מפירות, נסו להיות יצירתיים!
העניקו חיזוק חיובי לילד שטעם משהו חדש, עודדו ושבחו אותו על כך.
דוגמה אישית – ארוחות משפחתיות, עד כמה שניתן, חשובות להתפתחות האישית והמשפחתית. ההורים הם מודל לחיקוי גם בהקשר ההתנהגותי. חשוב להתייחס לאוכל בצורה עניינית ולא רגשית. קיימו ארוחות באווירה נעימה ובלי לחץ סביב האוכל. אחריותנו כהורים היא לספק אוכל מזין, בריא ומגוון לילדינו ולגרום להם לאכול את האוכל המוצע.
אם הילד שלכם מסרב לטעום מזונות חדשים, אם הוא אוכל מגוון מצומצם מאוד של מאכלים, אם הילד נמנע מאכילת קבוצות שלמות של מזון - אל תתעלמו. אפשר וחשוב לטפל בנושא ולחסוך בעיות העלולות להיווצר בהמשך החיים, הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה הרגשית. בררנות היא גם חוסר גמישות מחשבתית החיונית כל כך להתפתחות הילד וליכולתו להתמודד עם מצבים ועם קשיים במהלך החיים.
תוכלו ליצור קשר בטלפון 052-2898479 ובפייסבוק אני שייכת לקבוצת מלווים ומטפלים אשר פועלת במסגרת 'עמותת תעצומות', הבית הטבעי לפוגשי סרטן. העמותה מציעה תוכנית ליווי אישי אינטגרטיבי, תוכנית ייחודית ופורצת דרך הנותנת מענה לצורך מרכזי אצל פוגשי סרטן - ליווי ותמיכה במסע הריפוי/החלמה. התוכנית היא אישית, ייחודית ומותאמת למצבו, ליכולותיו ולאמונותיו של המתמודד/תו מבוססת על שלושת העוגנים של 'תעצומות': תודעה, תזונה, תנועה. הליווי הוא הוליסטי, משולב וניתן על ידי אנשי מקצוע בעלי הכשרה וניסיון רב בתחום האונקולוגי . www.taatzumot.com
