צום לסירוגין

מרבים לדבר על סוגי מזון שונים, על האיכות התזונתית של מאכל זה או אחר 
או על שילובים נכונים. ממעיטים לדבר על הפרקים של אי-אכילה, 
כלומר זמן הצום שבין הארוחות. 

אחד הנושאים שהופכים יותר ויותר פופולאריים הוא שיטת הצום לסירוגין, שיטה שבה ניתן דגש על חלון הזמן שבין ארוחה אחת לארוחה הבאה כאחד הדברים החשובים לבריאות מיטבית.

איך זה עובד בדיוק?

רובנו צמים באופן טבעי מידי יממה, מסיום ארוחת הערב/לילה האחרונה ועד הארוחה שלמחרת. מחקרים מראים שפרק זמן ארוך של אי-אכילה תומך בתהליכי איזון משקל, בשיקום ובחידוש תאי הגוף, באיזון רמות סוכר ועוד.

גישת הצום לסירוגין מבוססת על רעיון מרכזי שלפיו צום של שעות רבות יגרום לגוף להסב את שריפת האנרגיה שלו מפירוק פחמימות/סוכרים לפירוק מבוסס שומנים.

לגוף לוקח בממוצע 8-6 שעות לסיים את מאגרי הסוכרים, הגליקוגן, הנאגרים בכבד. כשמאגר זה מסתיים, הגוף יפנה לקבל אנרגיה מפירוק שומן. אכילה כל כמה שעות, כפי שנהוג בלוח הזמנים הרגיל שלרובנו, גורמת למילוי מאגר הסוכרים הזה שוב ושוב, וכך נגרמות לגוף עליות ונפילות ברמות הסוכר בדם שמתבטאות ברעב מוגבר, בהשמנה, בסכרת ועוד.

אורח חיים של צום לסירוגין יכול להתנהל בכמה גרסאות ופרקי זמן. המודל הקלסי הוא פרק זמן מרוכז ביממה של 8-6 שעות אכילה ו-18-16 שעות צום עד ארוחות היממה הבאה. במהלך שעות הצום אפשר לשתות נוזלים שאינם בעלי ערך קלורי או שאינם מפעילים את האינסולין, ההורמון שתפקידו להכניס סוכר לתאים, מכיוון שאחת המטרות המרכזיות בצום לסירוגין היא לא לגרום לעליית האינסולין בדם. קפה ללא ממתיק (אין להשתמש גם בסטיביה או בממתיק מלאכותי) וחלב פרה הם אלטרנטיבות אפשריות, כך גם תה, מים או סודה.

אורח חיים של צום לסירוגין יכול להתחיל בבוקר עם כוס מים, תה או קפה 'נקיים', ארוחה ראשונה ב-10:00 בבוקר וסיום הארוחות ב-18:00, וכך משעה זאת הגוף מצוי בצום עד ליום הבא, כ-16 שעות צום. שעות הצום יכולות כמובן להשתנות, להצטמצם או להתרחב. לעיתים יש יום בשבוע שבו אוכלים ארוחה אחת בלבד.

יתרונות בריאותיים:

שיטות צום כאלו ואחרות שימשו במשך ההיסטוריה לניקוי הגוף והנפש. מחקרים מהשנים האחרונות תומכים בחלון אכילה מצומצם כאפשרות לתת לגוף להתחדש ולהתנקות, כאנטיאייג'ינג וכמאזן מחלות.

חסרונות:

השיטה אינה מתאימה לכל אדם ויש לעשותה בליווי ובפיקוח מקצועי ובהדרגה. אפשר להתחיל בצום של 12 שעות, זאת אומרת לסיים לאכול עד השעה 19:00, ואולם רבים בעולם המערבי נוהגים לאכול בשעה מאוחרת ואינם מקפידים על כך.

חשוב לציין שנשים הרות, מניקות, נוטלי תרופות וחולים זקוקים לעיתים לצריכת אנרגיה ולארוחות בתדירות ובזמינות גבוהה יותר. למרות שהשיטה אמורה לסייע לאזן רמות סוכר היא עלולה גם ליצור את ההפך הגמור אצל אנשים מסוימים.

אנשים שב'חלון האכילה' יאכלו בעיקר אוכל מתועש או מזון מבוסס פחמימות עלולים למצוא את עצמם רעבים ומותשים מאוד בזמן הצום, מצב שעלול לעורר מתח נפשי וגופני שאינו מומלץ, כמובן.

למי מומלץ לנסות את השיטה?

לאנשים שרוצים לנסות לאזן רמות סוכר או משקל, אנשים שמרגישים עומס בגוף ורוצים לחוש יותר אנרגטיים וחיוניים. חשוב מאוד להתנסות בשיטה בהדרגה ובליווי מקצועי על מנת למנוע נזקים ולבדוק איך אתם מרגישים.

אנשים שניזונים מתזונה עתירה בשומנים, בחלבונים ובירקות ירגישו פחות רעב בפרקי הזמן של הצום.

למי לא מומלץ לנסות את השיטה?

לאנשים בתת-משקל, לאנשים שסבלו מהפרעות אכילה או נוטים לכך, לנשים מניקות, לנשים הרות, לילדים ולקשישים, ולמי שניזון, כאמור, על פחמימות או על מזון מתועש.

שורה תחתונה:

לפני שקופצים באנג'י באקסטרים לצום לסירוגין, מומלץ לסיים את הארוחה האחרונה כשעתיים-שלוש שעות לפני שנת הלילה, לדאוג לשנת לילה מספקת של מינימום שבע-שמונה שעות ולאפשר לגוף מנוחה וצום בסיסיים בהתאם לשעון הביולוגי. 

מאת: אלמוג גולד - רוטנברג, נטורופטית, מטפלת, מנחת קבוצות בתזונה ומרצה במכללת רידמן