לתקן את התריס
מאת: שחר בן פורת    

חוסר איזון בבלוטת התריס יכול להתבטא במספר רחב של תופעות, ובהן שתיים בולטות במיוחד – תת פעילות של בלוטת התריס ופעילות יתר שלה. מלבד הטיפול הקונבנציונלי בבעיה, נטילת ההורמון תירוקסין, אפשר לטפל בחוסר האיזון או לפחות בתסמינים שלו בטיפולי רפואה משלימה, בצמחי מרפא ובתזונה נכונה.


לפני שבע שנים גילתה ניקול גולדמן שיש לה בעיה בבלוטת התריס – רמה גבוהה של TSH בדם, כלומר תת=פעילות של בלוטת התריס. עם הזמן נוצרו גם קשריות או גושים בבלוטה עצמה. "אי אפשר לדעת באמת כמה זמן זה היה שם", היא מספרת. "מוזר שלא מרגישים את השינוי. מעבר לגירוי שחשתי מדי פעם בגרון, לא ממש ידעתי להבדיל".

גולדמן, 43, מניקול מגע מרפא, מטפלת ביוגה תרפיה, מאמינה שכל התופעות הפיזיות שאינן נעימות לנו קשורות בזיכרונות ובטראומות מהעבר הקרוב והרחוק. "יש צורך בשחרור מלא ברמה המנטלית, הרגשית והפיזית, ולכן התאהבתי ביוגה תרפיה, שמספקת את שלושת הרבדים האלה". בהתאם, היא החליטה לוותר על הטיפולים שהרפואה הקונבנציונלית מציעה. "בשבילי הרפואה הקונבנציונלית היא לצורכי אבחון בלבד. אני סורקת את בלוטת התריס כל שנה ועושה בדיקות דם כדי לבדוק התפתחויות, אבל נמנעת מהטיפול עצמו מכיוון שאיני רוצה ליצור תגובות שרשרת אחרות בגוף". 

הרמטכ"ל של גופנו

עד 15 אחוזים מהנשים ושלושה אחוזים מהגברים בישראל מתמודדים במהלך חייהם עם חוסר איזון בבלוטת התריס, שיכול להתבטא במספר רחב של תופעות, ובהן שתיים בולטות במיוחד - פעילות יתר של בלוטת התריס ותת=פעילות שלה. היום יותר ויותר אנשים משלבים בטיפול בבעיות בבלוטת התריס טיפולי רפואה משלימה וחלקם, כגון גולדמן, מתמקדים ברפואה משלימה בלבד.

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן, מורכבת משתי אונות הנמצאות בצוואר משני צדי קנה הנשימה ומחוברות ברקמה המכונה "מצר", מתחת לגרוגרת ומתחת לעור. בלוטת התריס היא חלק מהמערכת האנדוקרינית של הגוף ואחת הבלוטות הגדולות בה. צורתה של בלוטת התריס היא כצורתו של פרפר והיא נעה ביחס לקנה הנשימה בעת הבליעה. הבלוטה שוקלת עד 60 גרם לכל היותר וגודלה משתנה מסנטימטר וחצי עד שישה סנטימטרים. לבלוטה יש תפקיד חשוב בגוף שלנו והיא פועלת באמצעות הפרשה של שלושה הורמונים – T4 (תירוקסין), T3 (תריודוטירונין) וקלציטונין.

"בלוטת התריס היא רמטכ"ל העל של גופנו", אומר אבי צירטשפילר, תבלינאי, עשבונאי והבעלים של חוות דרך התבלינים. "בכל תא בגופנו יש קולטנים להורמונים שהבלוטה מייצרת והכול עובר דרכה. הורמונים חשובים שמגיעים באחריותה למוח, למשל, אחראים על תחושות כגון דיכאון, רעב, זעם ופניקה. הבלוטה קובעת אם יהיה לנו קר או חם, כיצד תתפקד מערכת העיכול שלנו ומה יהיה קצב הלב שלנו. היא שומרת על התקינות של הציפורניים, העור והשיער שלנו ועוד". הורמונים אלה אחראים על התפתחות מוחו של העובר במהלך ההיריון, על העברת סידן לעצמות, על הפיכת תאי הגוף לזמינים לאדרנלין ולאינסולין, על קצב חילוף חומרים תקין ועוד.

תת=פעילות הבלוטה

הבעיות הנפוצות ביותר בבלוטת התריס הן כאמור פעילות יתר ותת=פעילות, אבל הן אינן היחידות. "כשיש בעיה בבלוטת התריס חשוב לבדוק מהי בדיוק", אומרת יהודית טופל, ראש בית הספר לנטורופתיה במכללת רידמן. "פעמים רבות הבעיה נובעת בשל גידול בבלוטה. במצבים כאלה הגרון נפוח בגלל שהבלוטה נפוחה. לכן חשוב לבדוק מהי בדיוק הבעיה ולא לחשוב שנטילת תרופה תפתור אותה".

אם המקרים הנדירים יותר נשללים, ככל הנראה הבעיה היא תת=פעילות של בלוטת התריס, שהיא הבעיה הנפוצה מכולן. "תת=פעילות של בלוטת התריס מתאפיינת בייצור לא מספיק של תירוקסין", מסביר ד"ר מוטי לוי, הרופא הראשי של כללית רפואה משלימה. "כתוצאה מכך יש האטה בחילוף החומרים במערכות שונות של הגוף. התת=פעילות גורמת לחולשה, לעייפות, לעצירות, ליובש בעור, לשיבוש המחזור החודשי, לעלייה במשקל ולאי=סבילות לקור. בהמשך יכולים להופיע צרידות, שינויים בשיער, דיכאון, הפרעה בזיכרון וחשיבה אטית. ייתכנו גם פגיעה בפוריות האישה ופגיעה בהתפתחות העובר.

"יש כמה סיבות מרכזיות להופעת תת=פעילות בבלוטת התריס. הראשונה היא לידה – כחמישה אחוזים מהנשים מפתחות תת=פעילות של בלוטת התריס בחודשים שלאחר הלידה. סיבות נוספות הן מחלת השימוטו, מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הבלוטה והורסת אותה; תרופות כגון ליתיום או Procor שעלולות לפגוע בפעילות הבלוטה; וכן חוסר ביוד, ניתוחים, הקרנות ועוד".

תת=פעילות של בלוטת התריס יכולה להופיע בכל גיל, אבל שכיחותה גדולה יותר בקרב נשים מעל גיל 60 - כעשרה אחוזים מכלל הנשים, ובקרב כחמישה אחוזים מכלל הגברים מעל גיל 65. לדברי ד"ר לוי, "נמצא כי רפואה סינית, דיקור יפני והומוטוקסיקולוגיה הם הטיפולים היעילים יותר בסיוע לסובלים מהבעיה. חשוב לציין כי ככל שהטיפול קרוב לרגע גילוי המחלה כך הסיכוי לסייע גדל. כשהטיפול מצליח מדובר בהחלמה מלאה. בחלק מהמקרים השיפור מתבטא בהורדת מינונים של הטיפול התרופתי".

לתזונה נכונה ולשימוש בתבלינים ובצמחי מרפא בצד שינוי באורח החיים יש יכולת למנוע נזק או לטפל בבלוטת תריס פגועה, אומר צירטשפילר. "הטיפול הקונבנציונלי בבעיה, כלומר נטילת ההורמון תירוקסין, פותר את בעיית התת=פעילות בחלק מהמקרים, אבל בחלקם עדיין נשארים תסמינים. גם אם לאחר לקיחת ההורמון הבדיקות מעידות על תפקוד נורמטיבי של הבלוטה, הן עדיין אינן מבטיחות פעילות אופטימלית שלה בשל הקשר בין תפקוד הבלוטה למערכות רבות אחרות בגוף, שייתכן שהן עדיין אינן מאוזנות, למשל האדרנל, יותרת הכליה.

"אם המטופל רק אובחן אבל טרם החל לקבל טיפול תרופתי, הסיכוי לאזן את הבלוטה שלו באמצעים טבעיים גבוה לאין ערוך מאשר במצב שבו הוא החל בטיפול תרופתי, מכיוון שהגוף מתרגל מהר למצב של אספקת תירוקסין מבחוץ ומתקשה מאוד לחזור ולייצר אותו בעצמו. במצב של נטילת תירוקסין מוטב שהמטופל ימשיך לקחת את התרופה והטיפול הטבעי יתמקד בתסמינים שנשארו בעזרת תזונה, צמחי מרפא, פעילות גופנית וטיפולי גוף=נפש. בשני המקרים יושם דגש על תזונה נכונה". צירטשפילר מונה כמה צמחים שיכולים לסייע בטיפול בתסמינים, בהם זרעי קמח להפחתת תגובה אלרגנית, ורבנה רפואית ופרע (היפריקום) לדיכאון ולחרדות, פרחי קמומיל לשיפור מערכת העיכול ופטריית ריישי לאיזון מערכת החיסון.

פעילות יתר של הבלוטה

פעילות יתר של בלוטת התריס, לעומת זאת, מתאפיינת בעייפות, בהזעה, בשלשולים, בדפיקות לב, באי=סבילות לחום, בעיניים בולטות, בירידה במשקל ללא דיאטה ובהפרעות שינה ומחזור. "המחלה עשויה לנבוע מגורמים שונים, בעיקר מדלקת של בלוטת התריס", מסביר ד"ר לוי. "המחלה שכיחה בנשים פי עשרה מגברים ונפוצה יותר אחרי גיל 60. אנשים אמנם פונים לכל שיטות הטיפול הנפוצות ברפואה משלימה, אבל הניסיון מראה כי יעילות הטיפול נמוכה וכי רק הרפואה הסינית מצליחה לסייע בחלק קטן מהמקרים. השיטות השונות ברפואה משלימה יכולות להקל חלק מהתסמינים, והרפואה הסינית ובמיוחד צמחי מרפא יכולים להביא להחלמה מלאה אם כי באחוז קטן יחסית".

"במקרה של תת=פעילות בלוטת התריס נהוג לתת למטופל מזון המכיל הרבה יוד, כגון דגים ואצות", אומרת טופל. "במקרה של פעילות יתר של בלוטת התריס עושים בדיוק ההפך: האכילה של מזונות עתירי יוד אסורה ונהוג לתת למטופל מאכלים המעכבים את קליטתו של היוד, הקשור בתפקוד של בלוטת התריס, כגון כרוב, כרובית וברוקולי. מקרים של פעילות יתר של בלוטת התריס קשורים לרוב לגידול; זה בדרך כלל מעיד על בעיה משנית לבעיה אחרת. אם מדובר בגידול והמטופל עובר את הטיפול הרפואי המקובל, הוא יישאר ללא בלוטה, שמוסרת בניתוח. במקרה כזה מצבו הפיזי יעבור לתת=פעילות של בלוטת התריס והוא יצטרך לחיות בהתאם למצב זה".

אזור הביטוי שלנו
לפני שרצים להגדיר את הבעיה ולטפל בה, חשוב להבין מה יוצר אותה. "השאלה מדוע נוצרות הבעיות בבלוטת התריס על התסמינים שלהן בהיבט הנפשי-רוחני היא שאלת מיליון הדולר", אומר צירטשפילר. "כשיש קצר בבית קופץ נתיך הקשור לאזור הקצר, וכשהקצר חמור קופץ מפסק הפחת ומכבה את כל הבית. בלוטת התריס נפגעת במצב של קצר חמור ומאותתת לגוף שאי אפשר להמשיך בקצר. הרקע הוא פיזיולוגי ונפשי כאחד וקשור לחיים בקונפליקט בלתי פתור. הדרך למנוע פגיעה חמורה כל כך היא להיות קשוב לעצמך ולהתמודד עם הקונפליקטים במקום להכחיש אותם ולהדחיקם. צמחים יכולים לחזק תהליכים של קושי רגשי, אבל עצם המודעות לקושי והנכונות להתמודד איתו הם העיקר".

צירטשפילר מסביר כי מבחינה הוליסטית מדובר בגרון ובאזור הגרון כאזור הביטוי שלנו. "פעמים רבות הבעיות שיש בגרון מעידות על כך שאיננו יודעים לצעוק ולומר את מה שיש לנו להגיד. הצד השני הוא אנשים שמדברים יותר מדי ומוציאים את כל מה שיש בתוכם בלי לעבד אותו. הכוונה היא לאנשים כעסנים שצועקים כל הזמן".

בנקודה הזאת נחזור לסיפור של גולדמן. "מעבר לדיקור שגרתי שאני עושה אצל המטפל שלי כבר 12 שנה, התחלתי לעשות באופן קבוע עמידות נר ונשימה מכוונת לבלוטה. עבדתי בשיטות איזון גוף=נפש כדי להבין מאיפה כל זה הגיע. ניסיתי בכל מאודי ליצור מציאות טובה יותר לעצמי ולגופי, להבין אם אני מבטאת את הצרכים שלי, מתקשרת את האמת שלי, משחררת את הגרון שלי מתקיעות, מחוויה של חנק.

"אני זוכרת שעשיתי עבודה פנימית עם תמונה שלי מגיל תשע. בתמונה אני יושבת מרוגזת, כאילו בולעת את הרוגז שלי, מופנמת ומתריסה - מעניין הקשר בין מתריסה לבלוטת התריס. בתמונה איני מאפשרת לעצמי לבטא את הכעס באותנטיות ומתרחקת. ברגע שהבנתי את המקום הזה בהיסטוריה התאית שלי הבנתי מיד מה אני צריכה לעשות. החיבור לרגש בתמונה שהיה שם, החיבור לצורה שהראש היה מונח על הגוף, הבעת הפנים שלי, הכול צעק 'שינוי'.

"עשיתי עבודה פנימית של חקירה אל עבר המקום של ביטוי האמת. היום אני מבינה שהשיפור המשמעותי במצב הבלוטה הוא בשל העבודה הזאת. תודה לאל, אני נקייה מסטיות של TSH בבדיקות הדם כבר יותר משנה והקשריות אינן גדלות. נאמר לי שזהו הישג בפני עצמו".

לשמור על בלוטת תריס תקינה

אבי צירטשפילר מונה את הדברים שכדאי להיזהר מהם ואת הדברים שכדאי לדעת כדי לשמור על פעילות תקינה של בלוטת התריס.

1. הישמרו מהכלור במים ומפלואור במשחת השיניים, שמפריעים לספיגת יוד.

2. היזהרו מקרינה סלולרית בשל הקרבה של האוזן לצוואר.

3. אסטרוגן מעכב את פעילות הבלוטה ופרוגסטרון, שמופרש בביוץ ובהיריון, תומך בפעילות שלה. לפיכך שנו דומיננטיות אסטרוגנית במקרים של תת=פעילות בלוטת התריס. סויה ומזונות המכילים פיטואסטרוגנים אינם מומלצים במצב של תת=פעילות.

4. במחלת השימוטו, מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה בגלל שבמערכת העיכול נוצר כנראה גירוי על רקע אלרגני, המשפיע על תגובה חיסונית אוטואימונית.

5. בלוטת התריס מסוגלת לעבוד באופן אופטימלי רק כשבלוטת האדרנל (יותרת הכליה) תקינה ומתפקדת. כדי להבין את הקשר ביניהן נחשוב על אנלוגיה של נסיעה במכונית: בלוטת התריס היא דוושת הגז, בלוטת האדרנל היא מכל הדלק והורמון האדרנל הוא הדלק. אם נלחץ על דוושת הגז ולא יהיה דלק במכל, המכונית לא תזוז.

6. על בלוטת התריס משפיעים גם הורמונים המופרשים מיותרת המוח ומההיפותלמוס במוח, ויש לבחון את תקינותם לפני שמאשימים את הבלוטה עצמה.

7. וירוסים עלולים לפגוע בבלוטה באופן בלתי הפיך ויש לעמוד על המשמר.

8. הכבד עלול לאבד את היכולת להפוך את התירוקסין לצורה הפעילה שלו בשל חסרים בוויטמינים, במינרלים או בשל שינויים באנזימים. חשוב לבדוק את זה.
9. מלבד בדיקות דם, חשוב לבצע בדיקת הורמונים חופשיים ברוק. יש לבקש זאת מהרופא. 

שתף את הדף
עזרה
צור קשר
onstore@nizat.co.il
025473584
כל הזכויות שמורות @ לוגייט טכנולוגיות